יוזמת המדינה החופשית (FSP)

"אתם מאמינים שאנשים בוגרים רשאים לקבל החלטות בנוגע לחייהם? רוצים לחיות במקום שבו מתייחסים אל אנשים בגירים כאל מבוגרים? מקום בו אנשים לוקחים אחריות על פעולותיהם, חייהם וקשריהם עם אנשים אחרים? היכן שהקהילה אמיתית ווולנטרית? היכן שמכבדים את זכויותייכם במלואן, בתנאי שאתם מכבדים את זכויתיהם של אחרים?

אם עניתם "כן" אז ליוזמת המדינה החופשית (FSP) יש הצעה בשבילכם"

דורבנים הם חמודים ולא אגרסיביים - אבל אתה לא רוצה להתעסק איתם!

דורבנים הם חמודים ולא אגרסיביים – אבל אתה לא רוצה להתעסק איתם!

במילים אלו נפתח האודות באתר הרשמי המספר על הFSP) Free State Project). יוזמת המדינה החופשית שמה לעצמה למטרה לעודד הגירה של 20 אלף ליבראלים לניו-המפשייר. הפרוייקט מחפש אנשים חברותיים, עובדים וסבלניים מכל מין, מקום ומוצא, שמאמינים שהתפקיד המקסימאלי של המדינה הוא להגן על זכויותיהם של אנשים, ולא צריכה להתערב בכל דבר אחר, או לספק לאף אדם אחר דבר.

הצטרפות לפרוייקט כרוכה בחתימה שכל משמעותה הצהרה, שבחמש השנים לאחר שיושגו 20 אלף החתימות, יעבור החותם לניו-המפשייר.

"אני מצהיר על כוונתי הכנה לעבור למדינת ניו-המפשייר. כשאעבור לשם, אעשה כל מאמץ לקיים חברה בה התפקיד המקסימאלי של הממשלה הוא שמירה על חייהם, חירותם וזכויות הקניין של אזרחיה".

הפרוייקט לא מתיימר להשפיע על הפוליטיקה הפמנימית בניו-המפשייר באמצעות תמיכה במועמד זה או אחר, הוא רק מתיימר לאסוף פעילים ליבראלים ולעודד את הגירתם אליה. הפעולות של הפעילים בתוך המדינה כבר תלויות בהם.

הקמת הפרוייקט

מייסד הפרוייקט פרופ' ג'נסון סורנס

מייסד הפרוייקט פרופ' ג'נסון סורנס

ב2001 פתח פרופ' ג'נסון סורנס מאמר בהכרזה הדרמטית: פעילים ליבראלים צריכים להיווכח באמת הקודרת – שום דבר לא עובד.

בהמשך אותו מאמר הוא מזהה כי הפוליטיקה הפדראלית של ארה"ב לא מאפשרת כלל השפעה של חסידי חופש אמיתיים, שכן מספרם קטן מדי. הפיתרון שהוא מציע הוא "התבדלות".

הוא מציע במאמר זה מעבר של חסידי חופש למדינות בהן המס הנמוך. במקור הוא גם דיבר על השתלטות דמוקרטית כלילה על השלטון שלהם, וקריאה ליציאתם מהברית הפדראלית. רעיון זה נשכח מאז.

בסוף המאמר כותב סורנס שזה מרגש עבורו שיכול להיות שאנו נחווה חירות אמיתית עוד בחיינו.

ב2003 נערכו בחירות בנוגע לשאלה באיזו מדינה בוחרים בכדי להפוך למדינה החופשית הראשונה – וניו-המפשייר נבחרה.

שלל סיבות לעבור לניו-המפשייר

ניו-המפשייר לא נבחרה במקרה, היא נמצאה מדינה מאוד חופשית מבחינה כלכלית מלכתחילה.

אין בה מס הכנסה ומע"מ! המס בה הכי נמוך ביחס לגובה הכנסה בארה"ב, היא נוחה מאוד לעסקים קטנים ויזמים, ההכנסה החציונית בה לדולר היא מעל ל62 אלף דולר לשנה (לשם השוואה, זה בתרגום לשקלים זה יוצא יותר מ15,000 ש"ח לחודש), יש שימוש במטבעות אלטרנטיביים במדינה על בסיס כסף וזהב, ויש בה אבטלה של 5.7% בלבד.

בחוקה של ניו-המפשייר מעוגנת הזכות למהפכה, ויש בה את הייצוג הטוב ביותר ביחס לאוכלוסיה 400 חברי מועצה על 1.3 מיליון איש.

מחוזות הבחירה קטנים ונוחים וכוללים בערך 3300 אנשים. יש בה גם מסורת של שלטון של מועצת תושבים של ערים, לפיה תושבי הערים שותפים בהחלטות התקציב העירוניות באופן ישיר.

התנאים האלה הופכים את ניו-המפשייר למדינה האידאלית להפוך לאוטופיה ליבראלית.

התקדמויות הפרוייקט

הפרוייקט מתקדם וצובר תאוצה. ניתן לראות זאת במספרים ובפעילויות.

מספר החותמים העולה בהדרגתיות, ובמספר התומכים התוך-מדיניים שעלה משמעותית בשנה האחרונה.

גרף חותמים

מספר החותמים שהצהירו שיעברו כשהפרוייקט יגיע ליעד.

כבר רבים עברו והחלו בפעילותם במדינה עצמה.

מפורסמים רבים בחרו לתמוך בפרוייקט ביניהם רון פול, לו רוקוול, פן ג'ילט ואנדריו נפוליטאנו.

הפרוייקט לא מתיימר לקבוע מלמעלה מה יעשו הפעילים לאחר הגעתם לניו-המפשייר. אולם הוא מרכז שני חוגים בכל זאת.

הוא מאגד ועידות שנתיות, כדי להציג התקדמויות, ועידות אלו מושכות דוברים רבים ביניהם מועמדים לנשיאות.

תומכים בפרוייקט מתוך המדינה וחותמים שכבר עברו לתוך המדינה

תומכים בפרוייקט מתוך המדינה וחותמים שכבר עברו לתוך המדינה

פסטיבל פרוקפיסט – פסטיבל של שבוע בקיץ בניו-המפשייר, המושך תומכי ליבראליזם מהעולם כולו.

חשוב לציין כי הוקמה הברית הליבראלית בניו המפשייר, כגוף פנימי שמקדם מועמדים ליבראלים במועצה, ארגוני צדקה אזרחיים, ומעורבות אזרחים בממשל.

ב2005 לא היו במועצה תומכי מדינה חופשית. ב2011 יש כבר 12 תומכי מדינה חופשית.

חלק מהיופי בפרוייקט הזה בעיני, הוא השקט ואי-התוקפנות שבו.

בניגוד לנסיון לשנות מבפנים מדינות, הכרוך במאבק שוטף באנשים בעלי תפיסה שונה של המדינה – ההגירה והחתימה על השתתפות בפרוייקט הם צעדים שקטים ופשוטים. לא צריך להיות פעיל רציני כדי לבצעם, ולא צריך לנסות לשכנע אף אחד אחר. נדרש רק להגר ולהשפיע.

קיפוד

נכון להיום יש 15,656 חתימות. כשיגיעו ל20,000 תתחיל ההגירה הרצינית – כאשר ב5 שנים שלאחר החתימה יעברו בהדרגה 20 אלף תומכי חופש.

אז מי בא לניו-המפשייר?

*****

אני שמח לחזור לכתוב ולהחזיר את הבלוג לחיים.

תודה לאיליה קוחנובסקי, שריכז לי חומרים והציע לי לכתוב על הנושא. אם יש נושא שמעניין אתכם ויש לכם מידע בסיסי עליו שתרצו שארכז – אתם מוזמנים לפנות אלי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s