העולם בו קיינס ניצח

הקדמה: ישנו ויכוח עתיק יומין בין הכלכלה הקיינסיאנית לכלכלה האוסטרית. לרוב חושבים על הויכוח הזה כויכוח בין ג'ון מיינארד קיינס לפרידריך הייאק. לעיתים מגדירים את הויכוח הזה כויכוח בין מילטון פרידמן לפרידריך הייאק.
אני ממליץ לצפות בסרטון מצחיק ומעניין שנערך בנושא.

הסרטון מציג את הנראטיב הליברטריאני-אוסטרי בנושא. פרידריך הייאק מנצח את קיינס בקרב האגרוף – כלומר בטענות, ובשל שחיתות ממשלתית (בדקה 06:20 – כאשר הייאק אומר שהממשלה מנהלת יחסי אוהבים עם התאגידים מישהי לוחשת לשופט משהו) ותאוות כוח ממשיכה ההתערבות.

לפוסט הזה שני שלבים. ראשית אראה כי הסרטון ואוסטרים רבים התומכים ברעיון שהוא מציג בכלל לא תוקפים את עמדתו של קיינס – אלא של אלו המכנים את עצמם "ממשיכיו". לאחר מכן אציג בהמשך למודל הגולמי של כלכלת האבטלה, איך ניתן ליישם פיתרון קיינסיאני אמיתי, ואיך, במודל התיאורטי הדבר היה יכול לסייע לשוק ולא להכשיל אותו.

***

קיינס, פרידמן והמדיניות כיום

ג'ון מיינארד קיינס הוא למעשה אבי התיאוריה המאקרו-כלכלית הנפוצה כיום.

קיינס הראה תיאורטית, בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בזמנו, כי יכול להיות שיווי משקל במשק – במצב בו יש אבטלה.

לטענת קיינס כדי לצאת ממצב כזה – ולעבור לתעסוקה מלאה, נדרשת התערבות ממשלתית. אם המדינה תיכנס לגירעון, ותגדיל את הוצאותיה – היא תגדיל את הביקוש למוצרים. בכך שתגדיל את הביקוש למוצרים – היא תביא ליצירה של תעסוקה. המועסקים, בתורם, יצרכו יותר מכפי שצרכו כשהיו מובטלים – מה שיביא להיווצרות מקומות עבודה נוספים. גדילה נוספת זו קרוייה בשם המכפיל הקיינסיאני.

קיינס תמך בתמרוץ פיסקאלי, כלומר, בכך שהממשלה תיכנס לגירעון או תגדיל את הגירעון הקיים – ובכסף הנוסף תעסיק אנשים ישירות.

חשוב להבין שקיינס (וכך גם אבא פ' לרנר – יורשו וממשיכו האמיתי) תמך במדיניות זו רק לתקופות שפל – בתקופות שבהן יש גאות, מציע קיינס דווקא להקטין את הגירעון ולנקוט במדיניות פיסקאלית מצמצמת (הקטנת הוצאות ממשלתיות).

מילטון פרידמן, מייצג זרם המוניטריזם תמך בהתערבות מוניטרית בלבד, ללא תמרוץ פיסקאלי. לפי תפיסה זו די בהתערבות של הבנק המרכזי כדי לאזן שפל וגאות בכלכלה, ואין כל צורך בהתערבות הפיסקאלית שקיינס הציע.
לפי גישה זו על הבנק המרכזי לעשות את הדברים הבאים:

– להעלות או להוריד את שער הריבית שבו הוא מלווה לבנקים פרטיים, בכדי להשפיע על שער הריבית בשוק.
– למכור או לקנות אגרות חוב כדי להקטין או להגדיל את כמות הכסף בשוק.
– להיות מלווה אחרון לבנקים – במידה ויש בהלה לבנקים ועקב כך סכנה להתכווצות מוניטרית, כלומר למצב שבו הרבה כסף "נעלם" בשל בהלה לבנקים – על הבנק המרכזי להלוות לבנק הפרטי שעומד לפשוט רגל כסף בשיעור ריבית 0%, על מנת למנוע את ההתכווצות.

מדיניות זו מתבססת על היסודות אותם הניח קיינס – לפיהם על המדינה לנהוג במדיניות נגדית למעגל העסקים, כלומר – כשיש שפל כלכלי עליה לתמרץ אנשים להוציא כסף, וכאשר יש גאות – לתמרץ אותם לחסוך. אך היא חורגת באופן קיצוני מהמדיניות שקיינס הציע.
קיינס סלד מהבורסה, אותה כינה קזינו. הוא לא האמין שיש לשקם גופים שפשטו רגל ב"קזינו", בייחוד לא באמצעות כספי מסים של אזרחים תמימים. קיינס לא היה תומך בחילוץ הבנקים, אותו טיפול "קיינסיאני" שנעשה למשבר בארה"ב בשנות האלפיים.
מדיניות קיינסיאנית פירושה תמרוץ פיסקאלי, ותמרוץ פיסקאלי בלבד.
כל מדיניות אחרת, המתבססת על רעיונות קיינסיאנים היא ניכוס שגוי של דבריו של קיינס.
המודל שבו קיינס צודק
בכדי לתאר מודל שבו קיינס צודק, עלינו לתאר משבר שנובע מבעיות בצד הביקוש ולא בצד ההצע.
נניח לצורך הדיון כי המשבר לא נובע מהתערבות ממשלתית – למרות הטענה האוסטרית שרבים מהמשברים לא היו קורים בהיעדר מדיניות ממשלתית שיוצרת אותם.
אפתח בתיאור המשבר:
כמו במודל שתיארתי בפוסט הקודם בנושא יש לנו משק סגור, ובו תעסוקה מלאה. התפתחות טכנולוגית מובילה לאבטלה. רק במקרה שלנו נוצר פתרון לאבטלה – נפוצה שמועה לפיה אוצר גדול קבור באדמה באזור מסוים. בעלי ההון שוכרים את העובדים המובטלים ואלה חופרים בחיפוש אחר האוצר.
כעת מגלים תושבי היפוטזיה כי השמועות היו כוזבות.
העובדים מפוטרים, ועקב כך צריכתם יורדת. עקב הירידה בצריכה שלהם – יש פחות ביקוש לעבודה, ועוד עובדים מפוטרים (מכפיל קיינסיאני הפוך), והרי לנו – משבר כלכלי.
חשוב מאוד להבין, אבטלה מובילה בסופו של דבר לתעסוקה חדשה, ולייצור של ערך רב יותר. בכדי להבין אני ממליץ על הסרטון הבא:

אך עדיין נותרנו עם בעיה – האבטלה היא בעיה לטווח הקצר, ואם לא נוצרים ביקושים למשרות חדשות באופן טבעי, היא אף עלולה להחמיר.

כנראה שמשרות חדשות יופיעו מתישהו בהמשך – בייחוד אם הביקושים יעלו, אבל לא נובע מכך שיש פשוט לחכות להופעת המשרות החדשות.

כאן נכנסת התיאוריה הקיינסיאנית. אם נוכל, באופן זמני, להגדיל את הביקושים על ידי העסקת עובדים – אותם עובדים ירכשו יותר, ויפעילו מכפיל קיינסיאני חיובי.

נניח במודל שלנו, שהממשלה מחזיקה מדפסת כסף ענקית אותה היא מפעילה בעצמה. לממשלה שלנו אסור להיכנס לחובות – היא יכולה ליצור כסף חדש רק ע"י הדפסתו. על ידי הדפסת כסף חדש והעסקת עוד עובדים, המדינה יכולה לפתור זמנית את האבטלה, ולהביא לביקושים שיצרו את המכפיל הקיינסיאני החיובי.

מומלץ שהממשלה תוציא את הכסף הזה על פרוייקטים מוסכמים לכל, ולא על עבודות מיותרות. ניתן להשתמש בשיטת השוברים, עליה כתבתי מעט כאן, כדי לקבוע לאן הכסף ילך.

אך בכך לא נגמר התהליך. העסקת העובדים הנוספים חייבת להיות זמנית בלבד.

לאחר שמבחינים בסימני התאוששות והיווצרות מקומות עבודה חדשים – יש לפטר את העובדים לאט ובהדרגה, כדי שימצאו את מקומם בשוק הפרטי. ללא שלב זה, לא תוכל הכלכלה להתפתח ולהתאים את עצמה למצב החדש ומשאבים יקרים יבוזבזו לשווא, שכן אינפלציה – התוצאה של מדיניות זו – היא מיסוי שקט, המקשה לטווח הארוך על השוק לתפקד כרגיל.

לשיטה שאני מציע יתרונות מובהקים על השיטה הקיימת, כמודל אוטופי, יש יתרונות מובהקים על השיטה הנהוגה כיום.

מאחר והמדיניות המתמרצת היא פיסקאלית ולא מוניטרית אין סכנה לקריסה פתאומית. כך שלמעשה נמנע הנזק העיקרי שנגרם מהמדיניות הנהוגה כיום.

המדיניות הנהוגה כיום מעודדת משברים חמורים יותר ומיידיים יותר כאשר ההשקעה שנוצרת מההתרחבות המוניטרית גורמת למשבר.

המדיניות המוצעת כאן תשחרר את כוח האדם המושקע במניעת המשבר (כלומר, המועסקים לעבודות ציבוריות) בהדרגה – בכדי לאפשר השתלבות יעילה שלהם במשק במקום עוד משבר.

***

לסיכום:

– קיינס לא תומך במדיניות המוניטרית אותה אנו מכנים "קיינסיאנית".

– תאורטית יכולים להיות משברים שיפתרו באמצעות תרופה קיינסיאנית מקורית. משברים אלו יהיו צריכים לנבוע מצד הביקוש – ולא מצד ההצע.

– יש לבחון קודם כל את הגורמים למשבר כדי לבדוק האם בכלל יש צורך בשימוש בתרופה קיינסיאנית.

– אין לי אמונה באף מוסד פוליטי כיום, שיוכל ליישם מדיניות קיינסיאנית מקורית כמו שצריך – ללא שחיתות, אך ורק במשברים הנובעים מבעיות בביקוש, והפסקת המדיניות המתמרצת בחלוף הזמן. [בערוב ימיו הגיע מילטון פרידמן למסקנות דומות.]

– על כן ברוב הדיונים אני תומך בעמדה האוסטרית – למרות שבתוכי אני עדיין מאמין שיש מודל שבו קיינס צודק.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s