על כתות, כתיוּת והגמוניה

כת מוגדרת בויקיפדיה כך:
"כת הוא מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית או מעשיהם אינה עולים בקנה אחד עם המקובל בזרם המרכזי (האורתודוקסי) של אחת הדתות המרכזיות. תיוג קבוצה דתית כ'כת' מוביל לעתים לאיסור על קיומה, לפגיעה בחבריה או להוקעת מנהיגי הכת או מאמיניה."
אני עומד להתעלם מהגדרה זו ולהגדיר כת מחדש. למען הסר ספק – יחסי אל כתות הוא כאל תופעה, ואינני מייחס למונח את ההקשר השלילי הדבק בו.

בהגדרה שלי, כת תהיה חבורה של אנשים בעלי מאפיינים משותפים, שהאמונות המשותפות שלהם, או המאפיינים המשותפים שלהם מבדילים אותם מהאוכלוסיה. בהגדרה זו, כמובן שיש כתות אינספור. אפילו מקום עבודה יכול להיות במובן זה כת.
ההגדרה המעניינת יותר היא הכתיוּת עצמה. כלומר, מה הופך קבוצת אנשים לדומה לכת, יותר מקבוצה אחרת. שני מאפיינים מגדירים את הכתיות – ההיבדלות וההיבלעות.

ההיבדלות – מקום עבודה אינו נתפס כדבר כתי כמעט בכלל שכן מקום העבודה, יחסית, אינו מבדל את האדם מחברתו. חברתינו מורכבת מאנשים עובדים רבים, ועוד רבים אחרים שעבדו בחלק מזמנם, ולכן מזדהים עם ההרגשה שהעבודה נותנת. בנוסף, סיפורים הנוגעים למקום העבודה לא זרים לחלוטין לעובדים במקומות עבודה אחרים.

ההיבלעות – מועדון משחקי קופסא לא היה נתפס כמעט אף פעם כדבר כתי. למרות שאיש אינו מזדהה עם החדווה שבמשחק קופסא מורכב שאורך למעלה מחמש שעות, איש לא יראה במועדון משחק כזה ככת. זאת מכיוון שמועדון כזה נשמע כמו חבורה של חברים שאינה תובענית במיוחד, והיא מאפיין שולי, או לא מרכזי במיוחד בחייו של אדם. לעומת זאת לו אותו מועדון היה מתחיל תבוע מחבריו לשחק משחקי קופסא כל יום בשבוע, במשך שעות כל יום – כבר היינו מסתכלים עליו אחרת.

ישנה נטייה לטעות, ולהגדיר מאפיין נוסף לכתיות – הוא ההסתגרות. ההסתגרות הינה נספח של האחרים בלבד, ואינה עומדת כקריטריון בפני עצמה. שהרי ההסתגרות מוסיפה לכתיות משתי סיבות הנובעות מהקריטריונים הקודמים – היא מבדילה את האנשים יותר משאר האוכלוסיה, שכן בכתות סודיות או סגורות אי אפשר לספר לאנשים ולשתף אותם בחוויה על ידי מפגש חד פעמי; היא מעודדת היבלעות של אנשים בתוכה, שכן ככל שהשותפות בסוד ניתנת למעטים יותר, מעטים אלו יכולים להרגיש נבחרים יותר, והשותפות בסוד כמו גם הרגשת נבחרות זו מחזקת את ההתבדלות שלהם מהכלל.

הכתות עוברות ביקורת נוקבת מכלל החברה, כאשר רבים מהמבקרים הם חלק מכתות בעצמם. הביקורת מבוססת לרוב על הנחה בסיסית אחת – חלק מחברי הכת לא היו בוחרים להיכנס לכת לו תנאים חיוביים ובסיסיים שחלים על אדם רגיל היו חלים עליהם. התנאים האלו יכולים להיות רבים ומגוונים – חיים חברתיים מוצלחים, משמעות חיצונית, חינוך יאות, הבנה מסויימת על איך שהכת בנויה או על הסיבות שמעודדות אותם להיות חלק מהכת ועוד סיבות רבות. לכשעצמה, בהנחה זו יש התנשאות כלפי חלק מהחברים בכת – שכן המבקר מניח שהוא בתחום ספציפי חכם יותר מהחבר בכת, והוא אפילו מעט פטרנאליסטי תוך כדי כך. רבים ממבקרי הכתות לא מבקרים את "הקורבנות", כלומר את מכריהם שנפגעים מאחר והם חלק מהכת, אלא את "הפושעים", הם כמובן המובילים של הכת, או "המיסיונרים" שלה. אלו, טוענים המבקרים אינם לוקחים אחראיות על תוצאות מעשיהם, ומנצלים חולשות אצל אחרים. אלו (הנדירים) המבקרים אך ורק את "המיסיונרים" או המובילים של הכת, יכולים אפילו להצטייר כפחות פטרנאליסטים, שכן מה שמפריע להם לכאורה, הוא לא הפגיעה הפרקטית שנגרמת לאנשים, אלא עצם הכוונות והיחס לכשעצמם.

בחינה של הטענות מראה שיש בהן בסיס אמת מוצדק. מנהיגי הכתות ומובילי הכתות באמת נוטים לעיתים שלא לקחת אחראיות על מעשיהם. הם לעיתים מפיצים את הכת ומגדילים אותה, לא מתוך מחשבה אך ורק על הטוב של האנשים אליהם הם פונים – אלא מתוך מחשבה על אידיאל אחר. אם זאת הטענה כי המחשבה על אידיאל כלשהו מעוורת את אותם מנהיגים ומסיונריים, או שיש להם אינטרס מרושע כלשהו לעשות רווח על חשבון המאמינים בכת – היא טענה יומרנית ביותר שלא תקפה על כל הכתות כלל.

מנגד, טוענים חברי הכתות מספר טענות על מנת להצדיק את מעשיהם.
ראשונה ובסיסית ביותר היא הטענה כי האדם נבון – ולכן יעשה בחירה חכמה לגבי עצמו. "אף אחד לא מכריח אותו להישאר".
השנייה היא שגם ההגמוניה באזור מסוים היא כת. לדוגמא, בחברה המערבית ההגמוניה היא שעושר ויופי הם סממנים חיוביים והפגנתם היא מעשה חיובי. חברות דתיות מסוימות מפרות את ההגמוניה הזאת ויוצרות "כת בתוך כת". לטענת הכתות, הכת המרכזית מנכיחה את עצמה בדרכים רבות, ויש משום כך להצדיק את פעילות הכת.
השלישית היא שהאמונה מחייבת פעולה. אם אני מאמין שעבדות הינה מעשה בלתי מוסרי בעליל – לא לפעול כנגד כך בכל האמצעים זה חטא. אמונה שפשע כה חמור מתרחש, או שמשהו חמור מאוד עלול לקרות לו לא נפעל עכשיו ובמלוא הכוח – מצדיקה קיום של כתות רבות.

יש שורש של צדק גם בדרכיהן של הכתות להצדיק את עצמן. גם לו מניחים שהאדם איננו נבון, ושהוא לא בוחר בכת מתוך תבונה והבנה מלאה – אלא מתוך הכלים המוגבלים שיש לו, עדיין יש לכתות הצדקה בשני הטיעונים האחרים. ולמרות זאת הכתות יכולות ללמוד דבר מה מהביקורת המוטחת בהן, וכדי למצוא אותה, עלינו להבין יותר טוב את הביקורת עצמה.

בטענתן השנייה, הכתות מציגות את הסביבה החיצונית (ההגמונית) ככת. לכן היא עצמה מנסה להתנגד לכת זו על ידי כת משלה, שאינה מוסרית פחות מהכת שבחוץ. היומרה של חלק מהכתות היא באמת להיות אי קטן של שפיות בתוך הגמוניה איומה ונוראית, או רקובה וקורסת. מאפיניה של הכת והטענות בה היא משתמשת כדי להצדיק את עצמה, יוצרים לעיתים מצב בלתי נמנע של "אי קטן של שפיות" אשר הולך ומצטמק. החברים בכת לאו דווקא רוצים להישאר בה בלב שלם ומלא, אך ככל שהזמן עובר המציאות שבחוץ נתפסת אצלם כיותר נוראית, או פחות מובנת ופשוטה, והם מתקשים יותר ויותר לדמיין משהו מחוץ לאי הקטן הזה שיכול להתאים להם. ממצב זה חוששים המבקרים. במצב זה, אם יעזוב החבר את הכת, הוא יתקשה מאוד בפתיחת חיים חדשים והסתגלות. ואם לא יעזוב, הוא יישאר שלא בלב שלם וימשיך עם קונפליקטים רבים בליבו.

כתות לא צריכות להפסיק להתקיים כליל כקבוצות שמתנגדות להגמוניה בשל הביקורת המוסרית המופנית כלפן. לסיכום דבריי, אמליץ איך להתמודד עם כת מבחוץ אליה, ובנוסף איך כת או קבוצה יכולה לרדת במדרג הכתיות שלה, ובכך להוריד מהביקורת המופנית כלפיה מחד, וליצור חיים קלים יותר לחברים בה מאידך.

למבקרי הכת, המלצתי היא להמנע מתקיפה חזיתית של כת כמעט בכל מקרה. חברי הכת עלולים כפועל יוצא מהתקפה חזיתית שכזו רק לחזק את שורותיהם, ולהבלע ולהתבודד, ולהקשיח עמדות. אלו שבאמת רוצים לעזור ל"קורבנות" הכת מוזמנים ליצור ארגונים שיקלו על יציאה מהכת, ויכולים לדבר בעדינות על נושא הכת עם חברי הכת שהם מכירים, בניסיון לגרום להם לחשוב על הדברים שנית. וחשוב לזכור: אם רצונכם באמת להטיב עם מכריכם – הביעו להם זאת, אל תתקפו אותם, תדברו מתוך דאגה כנה, אכפתיות וניסיון להבין.

לחברי קבוצות שמקבלות את הכינוי כת, המלצתי בכדי להיות פחות כתית על הקבוצה להיות פחות תובענית כלפי הנוכחים בה. כך היא נהיית פחות נבדלת, שכן החברים בה מקיימים אורח חיים קרוב יותר לזה של החברה, ופחות בולעת, שכן החברים בה בוחרים מידת השתייכות יחסית אליה, ולא מחוייבים להשתתף במשחק "הכול או לא כלום". מצב זה גם ימנע רגשות שליליים הנובעים מהלחץ שבשאלה "האם לבחור בכת או לא?".
פעילותן של תנועות רבות נמצאת על על הסקאלה של הכתיות, וכולי תקווה שתנועות אלה יגדלו ויצמחו – אך בד בבד יפתחו מאפיינים שמונעים מההשלכות הרעות שבגללן נתבע למונח כת הקשר כה נורא.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s