כלכלת אבטלה – היפוטזיה ומציאות

על מנת להציג את הבסיס לכלכלת האבטלה אציג בפוסט הבא מדינה היפוטטית לחלוטין בשם היפוטזיה (יש לקרוא את המילה כמו מיקרונזיה). בכדי לאפשר דיון פורה בתגובות לפוסט זה – אגדיר את היפוטזיה כך שלא יהיו אי הבנות. להלן מספר הנחות על היפטוזיה (אנו נבדוק מה קורה כאשר מסירים חלק מההנחות בהמשך):

  1. היפוטזיה היא משק סגור – אין עוד משקים שהיא סוחרת איתם.
  2. היפוטזיה היא מדינה חקלאית פרימיטיבית מאוד.
  3. בהיפוטזיה אין מדינה או ערי מדינה – יש רק בעלי קרקע וחקלאים.
  4. בהיפוטזיה יש ניצול מלא של משאבים – אין פיסת אדמה שהיה ניתן לעבד ולא עובדה כבר.
  5. היפוטזיה היא מדינה קרה ומנוכרת – מי שלא מסוגל לפרנס את עצמו, לא שורד. וכל אדם עובד בכדי למקסם את הרווח שלו עצמו.

ישנן הרבה וריאציות לאיך תראה המדינה גם לאחר שהגדרתי את הבסיס1, אך הוריאציות האלו לא אמורות להפריע לנו.

כעת נבדוק מה קורה להיפוטזיה בזמן שהטכנולוגיה מתפתחת2. ישנן לצורך עניינינו שתי סוגי התפתחות טכנולוגית –

א' התפתחות המגדילה את הכמות אותה ניתן לייצר. (הנדוס גנטי יעיל יותר של חיטה).

ב' התפתחות המקטינה את כוח האדם הנדרש בשביל לייצר את הכמות הקיימת. (טרקטור).

לטענתי לשתי ההתפתחויות השפעה שונה לטווח הקצר, אך במובן רחב מסוים לשתיהן יש את אותה השפעה במצב המתואר על הטווח הרחוק.

מה קורה כאשר ניתן לייצר כמות יותר גדולה של חקלאות מכוח האדם הקיים?

בעל הון אחד לפחות משתמש בשיטה (ואם להיות מציאותיים כנראה שרבים מאמצים אותה מאוד מהר גם הם) והתוצר גדל. כאשר התוצר גדל התוצר הנוסף, שלא היה קודם מחולק באיזושהי דרך בין החקלאים ובעלי הקרקע.

בסופו של דבר הגדילה בעושר מביאה לגידול באוכלוסיה.3

מה קורה כאשר ניתן לייצר את אותה כמות עם פחות כוח אדם?

בעל הקרקע צריך פחות כוח אדם בכדי להרוויח את אותו רווח. לכן הוא מפטר חלק מחקלאיו אותם הוא כבר לא צריך.4

בשני המקרים ההתפתחות הטכנולוגית מביאה לתוצאה פשוטה: עודף בכוח אדם (בין אם בשל גידול באוכלוסיה, או בשל קטינה בדרישה לכוח אדם לצורך עבודה).

אותו עודף בכוח אדם לא מוצא בטווח הקצר מקומות עבודה פנויים בשבילו. עודף ההיצע גם פוטנציאלית מוריד את מחיר העבודה – דהיינו את השכר. בנוסף אותו עודף בכוח אדם מקטין את הצריכה שלו בשל היעדר יכולת למצוא מקום עבודה. כאשר האנשים העודפים לא צורכים, הם גורמים לנזק מוכפל. מאחר והצריכה שלהם קטנה, יורד הביקוש לתוצר החקלאי. הירידה בביקוש לתוצר חקלאי גורמת לפיטורים של חלק קטן יותר מהעובדים. אותו חלק קטן של העובדים שמפוטר מקטין את הצריכה שלו וגורם לפיטורים של חלק עוד יותר כאן בכך, וכן הלאה. רעיון זה נקרא המכפיל הקיינסיאני.

העובדים "המיותרים" יחפשו לעצמם עבודה אחרת. הייתם משערים לכם שהם יהפכו להיות בעלי מלאכה, ועקב הצטרפותם יגדל הצע ממוצרים נוספים ורמת החיים תעלה.

אך בהיפוטזיה המצב לא כה פשוט. בהיפוטזיה אין משאבים שאינם מנוצלים. לכן העובדים העודפים לא יכולים ללכת ולפתוח שדה חקלאי במקום אחר. לכן נותרו להם האפשרויות הבאות – עבודות היוצרות מוצר יותר איכותי ממשאבים קיימים, עבודות היוצרות מוצרים שאינם מבוססים על משאבים חיצוניים אלא על עבודה אנושית (בידור ואומנות מהווים דוגמאות טובות), עבודות אשר מגדילות את התוצר מכמות המשאבים הקיימת (אם לצורך העניין בעל מלאכה ללא שוליה מנצל חלק מהמשאבים שלו, באמצעות שוליה הוא יכול להגיד את ניצולת המשאבים בכל מחזור ובכך להגדיל את הכמות שהוא מייצר).5

סביר להניח כי החברה ככלל תתפתח בסופו של דבר כתוצאה מהפיתוח הטכנולוגי, אפילו בתנאים שהבאתי (תנאים מאוד מחמירים) אך אין ספק שבאמצע יהיה לעובדים העודפים תהליך ארוך, מפרך ומייגע של חיפוש אחר עבודה.

מעניין לראות כי מספיק הורדה של אחת מן ההנחות למעלה כדי ליצור מצב בו לעובדים העודפים הרבה יותר קל למצוא עבודה והם ירוויחו מההתפתחות הטכנולוגית – לא יפסידו ממנה.

בנוסף על פי המודל הנפגעים העיקריים יהיו העובדים הכי פחות מיומנים. זאת מאחר והטכנולוגיה המתפתחת תמיד מצליחה לבצע את העבודות הפשוטות ביותר שישנן. בין השאר משמעות הדבר היא שההתפתחות הטכנולוגית תפגע בטווח הקצר בעיקר בתעסוקת הצעירים.6

חשוב להבין שאין כאן תפיסה מלתוסיאנית לפיה יגיע מצב בו כולנו נאבק על משאבים מוגבלים והאנושות לא תוכל להתפתח הלאה, וללא ספק אינני טוען שהשלב הזה כבר הגיע. אלא שלמרות זאת אני שם דגש מהותי על שינויים טכנולוגיים וביקוש לכוח אדם כגורמים מרכזיים המשפיעים על חלוקת המשאבים באוכלוסיה.

יש להבין כי גלים של היעדר ביקוש לכוח אדם יגיעו ויעברו – ואנו כחברה צריכים לדעת כיצד להתמודד איתם ולעבור אותם בדרך הטובה ביותר.

 אני חושב שכאשר משכללים אותו מאוד – המודל הזה רלוונטי להסברת תופעות רבות שאנו רואים.

בפוסטים הבאים בנושא נסיר את ההנחות (בהדרגתיות מה) ונבחן את המודל אל מול המציאות.

כיצד מדינות מגיבות לעודף בכוח אדם? מתי כוח אדם גורם לאבטלה ומתי הוא רק גורם לירידת שכר? איך מדינה מייצאת כוח אדם עודף? מה הקשר בין מלחמות לבין עודף כוח אדם? מה הקשר בין עודף כוח אדם לשיטה המוניטרית? יש הרבה למה לחכות.

___________________________________________________________________

1 ההבדלים בין כל וריאציה מתבטאים בטיב הקשר הכלכלי בין בעל הקרקע לעובדים אותה, בין בעלי קרקעות לבעלי קרקעות אחרים ובין חקלאים לחקלאים אחרים. גם אופן הניצול של משאבי החקלאות ובהתאם איך מתבטאים ההבדלים בין בעלי ההון לעובדים נתונים לפרשנות. האם בעלי ההון אוגרים את אושרם לזמני מצוקה, ובזמני מצוקה שורדים יותר טוב מהחקלאים, או שמא עושרם מתבטא בסעודות פאר ומלבושים יקרים. עוד הבדל בין וריאציות שונות היא רמת המוביליות החברתית בהן.

2 או כאשר מתגלה שיטת חקלאות או ייצור יעילה יותר. ההשפעות זהות.

3 אני אניח כאן כי מאחר וחלק מעודפים מגיעים לעובדים בסוף, גם אם לוקח לעושר "זמן לחלחל", התמותה מרעב קטנה והאוכלוסיה גדלה. להערכתי ומהיכרותי את ההיסטוריה זהו הדבר הסביר ביותר, למרות שבמודל התיאורטי באמת לא הוכחתי באופן חד משמעי שזה יקרה.

4 ניתן היה לשאול האם ודאי שהוא יפטר את העובדים ולא יקצר את שעות העבודה שלהם. שוב, גם כאן נראה כי היסטורית ברוב המקרים העובדים מפוטרים – ולא נסביר כאן למה.

5 אני משמיט בכוונה את הסיכוי שאתם עובדים עודפים יהפכו לשודדים, שכן האפשרות לכלול הפעלת כוח ואלימות קשורה להיווצרות ממשלים והסבר בנושא יעלה כשנתעסק בהנחה שהיפוטזיה אינה משק סגור.

6 בהקשר זה חשוב לציין שאני חושב שהמודל רלוונטי להיום. כמובן שצריך לשכלל אותו עוד כדי להסביר איך הוא מסביר את מה שקורה היום. אשר שכטר כתב בTheMarker כתבה מעניינת המתארת את היקף האבטלה בקרב צעירים, שלהערכתי מראה עד כמה הנושא רלוונטי.

7 לאוהד הגדול ביותר של הבלוג הזה – ליר: כאשר אנסה להסיר את ההנחה כי המשאבים מוגבלים, אסביר מדוע איני מסכים עמך על הדרך בה הצגת את "בעיית התיאום".

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על כלכלת אבטלה – היפוטזיה ומציאות

  1. יונתן הגיב:

    שתי הערות:
    א. המודל הוא פשטני כיוון שהוא מתחיל מהאמצע ולא יוצא מניתוח לוגי של הקטגוריה של הבחירה האנושית – אתה לוקח כמה משתנים שהצלחת לזהות בכלכלה (אבטלה, תוצר חקלאי, צמיחה) ומשחק איתם. מהסיבה הזו המודל לא יכול לשמש כדי לתאר או להבין את המציאות. התייחסות מלאה לטבע הכלכלי היה מגלה לך שכשיש צמיחה בתחום החקלאי ולפיכך לאנשים נשאר יותר הון עצמי נוצרים ביקושים חדשים – אם אדם השתמש בכל הכסף שלו לתוצר חקלאי קודם, עכשיו נשאר לו יותר והוא יכול לעבור לרצונות הבאים בסולם העדיפויות שלו. זה אומר עליה בביקוש לשירותים ומוצרי "מותרות" שהמפוטרים יכולים לחפש איך לענות עליהם. גם גדילה באוכלוסיה כמובן מובילה לגדילה בביקושים. בסה"כ צמיחה תמיד מובילה לשיפור באיכות החיים הכללית ולא לירידה, כיוון שהעושר הכולל בחברה גדל.
    ב. ההערה טכנית משהו: שינוי תעסוקה כתוצאה מהתייעלות הוא תהליך שמתרחש בקבועי זמן בסד"ג של חודשים בודדים, שינוי גודל האוכלוסיה הוא תהליך שמתרחש בקבועי זמן בסד"ג של עשרות שנים (אני מעריך ~20 שנה)

  2. יונתן הגיב:

    ועכשיו שמתי לב למשהו נוסף – בהיפותזיה יש רק בעלי קרקע וחקלאים. מאיפה הגיעה בכלל הצמיחה? אין כאן השקעה במוצרים מסדר שני…

  3. perkepon הגיב:

    נתחיל מהפשוט למסובך –

    – פיתוחים טכנולוגיים יכולים לנבוע מתגלית מקרית ולאו דווקא מהשקעה במוצרים מסדר שני.

    – אין לי כלים להעריך את סדרי הגודל של התקופות או יומרה לעשות כן (בינתיים).

    – החקלאים אכן יוכלו לספק את השלבים הבאים בסדר העדיפויות שלהם במצב כזה. מה שאתה מעיר שיקרה בשלב הזה הוא שאם פעם בעל שדה היה מעסיק 10 עובדים בתור חקלאים, היום הוא מעסיק 8 בתור חקלאים והשאר מייצרים נעליים יפות יותר, או עושים מסאג', או כותבים ספרים בשבילו ובשביל השאר שנותרו.

    – אני מסכים אתך שבפועל זה מה שקרה. אך השאלה היא מה התהליכים שליוו את התהליך הזה והאם הוא היה עד כדי כך פשוט. התשובה לכך היא כמובן – לא. עד ש"הצמיחה חלחלה" ועד שנוצרו מקומות עבודה אחרים לסיפוק ביקושים נוספים חוו העובדים הנותרים קשיים רבים. הדוגמה הטובה לכך היא המהפכה התעשייתית. (שנתתי בפוסט הקודם בנושא). חקלאי שגדל ועבד לפני המהפכה התעשייתית לא חי בהכרח (תקן אותי אם אני טועה) הרבה פחות טוב מפועל עלוב במהפכה התעשייתית. למעשה הוא חי טוב ממנו.

    התפתחויות טכנולוגיות יכולות ליצור שלב (ארוך או קצר) ובו עובדים עודפים לא מוצאים את עצמם ולא מייצרים צמיחה. בכך שהם לא מייצרים צמיחה הם למעשה מייצרים דעיכה כי הם גם לא צורכים. התרחיש הזה לא בלתי סביר – ולמעשה יש לו תקדימים היסטוריים (תקדימים שהדיון עליהם יחרוג מגבול האפשרי בבלוג ברמת התגובות).

  4. שם (חובה) הגיב:

    חקלאי שגדל ועבד לפני המהפכה התעשייתית **כן** חי הרבה פחות טוב מפועל עלוב במהפכה התעשייתית. הוא עבד מגיל מאוד צעיר (5-6), אם בכלל הצליח לשרוד עד גיל כזה (עשרות אחוזים לא שרדו) מצאת החמה עד צאת הנשמה, רק בשביל להאכיל את עצמו ושום דבר מעבר. החיים של רוב בני האדם באותה תקופה היו רעים מאוד, וכללו בעיקר רעב מחלות ומוות, לא כמו שסיפרו לך בסרטים של דיסני. זו הסיבה שאותם חקלאים בחרו לעזוב את הכפר וללכת להיות פועלים עלובים בעיר, וזו גם הסיבה שהם לא חזרו מהעיר לכפר אחרי שראו וחוו את תנאי החיים המזעזעים בעיר, מכיוון שאותם תנאי חיים מזעזעים (בפרספקטיבה של היום) היו טובים *בהרבה* מאשר החיים בכפר. ההכנסה שלהם בעיר איפשרה להם גם רמת תזונה גבוהה יותר, גם "מותרות" כמו בגדים ונעליים, וגם את היכולת להאכיל את ילדיהם כך שלא יאלצו לקבור אותם בעודם ילדים, מה שהוביל לגידול של פי 10 באוכלוסית בריטניה (המדינה התעשייתית הראשונה) בתוך כ 100 שנה. זו אותה הסיבה, ד"א, שהחקלאים בסין מהגרים ב 30 השנים האחרונות וברגעים אלו ממש לעיר בשביל להיות פועלים פשוטים.

    • perkepon הגיב:

      אינני יודע לומר כעת בוודאות האם היו מקרים היסטוריים שבהם אכן הגדילה בטכנולוגיה הובילה לטווח הקצר דווקא להרעת המצב של חלק מהפועלים הפשוטים. אני מאמין מהיכרותי עם מקרים שהיו כאלה – אך לא מספיק כדי לעמוד מאחורי תגובה ולדון על כך ברצינות.

      להימצאות העודף בכוח אדם לא רק תוצאות הקשורות לרווחת חלק מהעובדים העודפים, אלא גם לשינויים נוספים, רבים מהם מהווים התערבות ממשלתית המנסה להתמודד עם העודף.

      בין אם יש סיבה הגיונית לניסיונות אלה ובין אם לא – יש לזכור שהמדינה מגיבה לכמות העובדים העודפים שבה, ויש להבין שאבטלה מסוגים מסוימים ועובדים עודפים מניעים מדינות לצעדים רבים. ביניהם:
      – התערבות במישור הפיננסי בנקאי (חילוץ בנקים).
      – מלחמות.
      – שינויים בהגירה והתמודדות עם הגירה.
      – מנגנון פיננסי הכולל הגדלה של כמות הכסף באופן תדיר (ע"י הורדת הריבית של הבנק המרכזי).

      כל אלו הם תוצאות של ניסיון של הממשלה להתמודד עם הבעיה של עודף בכוח אדם – והצעדים האלה קשורים ישירות בשאלה כמה כוח אדם עודף קיים ואיך נראה תהליך חזרתו אל שוק העבודה.

      זו לפחות הגישה שאני נוקט.

      אגב, תודה על התשובה. כאשר אני כותב "תקנו אותי אם אני טועה" בסוגריים, אני מודע לכך שאני יכול לטעות – ונהדר כשמתקנים אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s