יום מעשים טובים

ב05 במרץ חל יום המעשים הטובים. יום המעשים הטובים הוא יזמה של שרי אריסון המובלת על ידי העמותה שהיא הקימה "רוח טובה". שרי אריסון היא אשת עסקים ופילנתרופית ישראלית-אמריקאית, הבעלים של קבוצת אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, האישה העשירה במזרח התיכון ואחת הנשים העשירות בעולם. בחברה הישראלית היא דמות שנוייה במחלוקת.

המחלוקת החלה ב2002 עם צמצום מאסיבי בכוח האדם של בנק הפועלים בסדר גודל של 900 עובדים, עשרה אחוזים מעובדי הבנק כצעד לייעול. עקב החלטה זו ספגה ביקורות קשות מהציבור, בייחוד עקב העובדה שבתקופה בה עשתה זאת – רווחי הבנק היו גבוהים.

עיצומים ומחאות שנעשו בנושא הביעו אותה ואת דובריה לעימותים תקשורתיים עם אנשים שהיום בולתים בעמדתם בשמאל הכלכלי בארץ – שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ.

שנים לפני כן, פתחו היא ואביה, תד אריסון, קרן על שמו. הקרן נמצאה ע"י TheMarker כתורמת הגדולה בישראל בערכים מוחלטים על פי ההערכות, לקרן נכסים והשקעות בסכומי כסף גבוהים – כיום תורמת הקרן על פי פרסומים שונים כ-25 מיליון דולר מדי שנה. את התשואה של הקרן תורמת משפחת אריסון למוסדות שונים בישראל, בעיקר בתחומי הבריאות, המחקר, האמנות ספורט מוגבלויות והחינוך. הקרן מפעילה שלושה ארגונים: מהות החיים, רוח טובה וכולנו אחד.

שרי אריסון מייצגת נהדר את הקונפליקט בין המשאל לימין הכלכלי. באמצעות העמותות שהקימה, והספר "לידה" אותו כתבה והפיצה היא מקדמת את הרעיונות שלה. שרי אריסון מאמינה כי המודל שלה יאפשר לנו להפוך קריסה לשינוי – ואת המשבר להזדמנות. היא מאמינה, לפי דבריה, שהיא יכולה לשמש דוגמא אישית, ולהראות איך השינוי מתחיל רק בנו – בכל אחד ואחד מאיתנו.

התפיסה שהשינוי מתחיל בנו – ושעלינו לרכז את כוחותינו בעצמינו בקיימות, אחראיות ועזרה הדדית – מורידה את האחריות מכתפיים של אחרים אוטומטית. לדבריה, אם נלמד לקבל, לתת, לכבד איש את רעהו, להקשיב, לתקשר באופן חיובי, לפעול בחמלה, באהבה ובלב פתוח, נוכל לתרום ליצירת חברה מאוזנת, הרמונית ואפקטיבית יותר.

את תפיסה זו, המוצגת בארגון מהות החיים, שרי אריסון מנסה להנחיל לתלמידים בתוך בתי הספר. למשמע הדבר השמאל הכלכלי בארץ מזדעק. לדבריהם, אלו המתרכזים בשינוי הפנימי כבסיס לשינוי העולם – לא מתייחסים לעוולות הקורות כתוצאה מפעולות הכלל. אלו המתנדבים לעזור לאותם עניים, לא שואלים את עצמם למה העניים הגיעו למצב הזה מלכתחילה, ומי צריך לתת על כך את הדין.

ביום המעשים הטובים שחל בשנת 2012, 2400 פרוייקטים מתוך 3600 שנעשו היו עבודות של צביעה וגינון. בשמאל הכלכלי ישאלו – האם מתנדבים היו צריכים לעשות את זה? או שמא המתנדבים באים לבצע את העבודה של המדינה – ובעצם כך מקבעים את ההזנחה?

את אותה תפיסה מציגים בימין הכלכלי הפוך – מדינת הרווחה מוצגת כמה שהחליף את העזרה ההדדית.

האם השינוי ששרי אריסון מקדמת, ובו עזרה הדדית והתנדבות יביא לעולם טוב יותר, כדבריה? או שמא הוא יקבע את העוני? אין לנו דרך אמפירית לקבוע, אך הויכוח כנראה יחזור פעם בשנה.

כאשר יצא לי לראות אנשים שמתנדבים באופן כללי הרבה זמן מחייהם, חלקם רצו ללכת להתנדב ביום מעשים טובים. פעילי הארגונים המקדמים זכויות אדם לא הראו מוטיבציה או עניין להשתתף באותו יום. דווקא אלו שעוזרים לאנשים במצב הקשה ביותר בחרו שלא להשתתף ביום – ובמקום זאת להתנדב בארגון בו הם מתנדבים בכל מקרה.

אלו שבאמת רוצים לעזור למסכנים ביותר לא מוצאים צורך ביום זה. בשבילם, כל יום הוא יום של מעשים טובים.

אפרופו יום המעשים הטובים – מעניין לראות שבאותו יום בחרו מספר אנשים לשדרג את יום המעשים הטובים ליום המחאה הרדיקלית.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על יום מעשים טובים

  1. ליר הגיב:

    הייתי רוצה להעיר, שהוויכוח בין ימין ושמאל באשר ל"יום המעשים הטובים" הוא לא רק בשאלה איזה סוג מעורבות אפקטיבית יותר: לתרום ישירות לנזקקים, או לפעול בדרכים פוליטיות ומשפטיות לקידומם. הוא בעיני קודם כל וויכוח על המסר ועל תפיסת המציאות.

    המסר של אריסון הוא סתם גירסא ניו-אייגית וסיינטולוגית-משהו, של אותו המסר הוותיק שמספקת לאנשים הדת. אותו הרעיון רק במונחים שונים: "אלוהים" ו"העולם הבא" וכו' בגסרת הדת, ו"הנפש", "האנגריות החיוביות" וכו' בגרסת אריסון. המסר הזה אומר לאדם שרע לו, לשבת בשקט ולסתום. לא לפעול לשנות את העולם, אלא רק לפעול לשנות את הדרך שהוא חווה את העולם. "השינוי מתחיל בתוכי" אומר לאדם העני שזו בחירה שלו איך להסתכל על חייו – הוא יכול לחשוב על עצמו כעני מסכן ומקופח ולבחור להיות אומלל, והוא יכול לבחור להסתכל על הכוס המלאה ועל הדברים הטובים שיש לו בחיים, ולהשתדל להיות אופטימי ככל הניתן.

    אני מאמין שהמסר הדתי הזה הוא מסר איום ונורא, ואסור בתכלית האיסור להכניס את שטיפת המוח הזאת לתוך מערכת החינוך. אריסון ושאר חלאות המין האנושי דואגים לרושש מצד אחד את מערכת החינוך, ומצד שני – ברוב טובם – לתרום לה פירורים. פירורים מורעלים ליתר דיוק. אני אישית הייתי מעדיף שרבנים יכפו על הילד שלי להניח תפילין בבית ספר מאשר שמנהלת בי"ס טיפשה תכפה על הילד שלי להשתתף בסנדת שטיפת מוח רק כי היא ב"חינם".

    • perkepon הגיב:

      אני לא אוהב את המסר הדתי והמסר הניו-אייג'י.

      במקרה הזה הוויכוחים מתערבבים. לפי תפיסת אריסון (או יותר מדויק – תפיסות "אבא עשיר אבא עני") – הדרך למגר את העוני היא להפיץ שהשינוי מתחיל מבפנים ולשמש דוגמה אישית.
      בהתאם אין טעם להלחם על שינוי מדיניות. יש להוות דוגמה ולהתחיל מבפנים. תפיסה מטופשת בעיני.

      חייבים להבין שהעוני הוא תוצר של מדיניות – ולא של "גישה שלילית". שינוי פנימי הוא דבר שאנשים מסוימים יכולים לעבור, וגם זה במקרים נדירים בלבד. כדי לשנות חברה יש צורך בדרכים אחרות.

      אבל הדבר המציק ביותר עבורי ביום מעשים טובים, הם אותם האנשים שפועלים כל יום כדי לעזור לחלשים ביותר. בשל אנשים כאלה מתנדבי "יום מעשים טובים" נראים מגוחכים בעיני.

  2. Humble Luke הגיב:

    עוד בושליט ליברלי שנשען על מצב רוחו הטוב של הפטריארך לעזור לוסאלים
    ויום למחרת שוב יחפשו אוכל בפח…

  3. perkepon הגיב:

    בשביל קידום שוויון באמת, ללא כפייה קיימים גופים אחרים. בחרתי לסקר אחד מהם, ואני מקווה בקרוב לסקר אחד נוסף. הנה זה שכבר סיקרתי:

    https://shareconomy.wordpress.com/2013/02/09/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s