אז הנגיד יגיד – פשוט אל תאמינו

לא יכולתי להשאיר ללא תגובה פוסט שפורסם לא מזמן בבלוג הכלכלה האמיתית על סטנלי פישר.

בכלכלה האמיתית מביעים תמיהה על כך שסטנלי פישר אומר דבר והיפוכו בהפרש של זמן קצר. תוהים איך זה אפשרי שהנגיד תומך בדברים מנוגדים באותו הזמן ומדוע הוא מציג הערכות שונות של המציאות לגורמים שונים.

על כך אשיב קצרות. נגידות בנק ישראל היא משרה שחלק מרכזי בה הוא פוליטי. בנוסף לגיבוש הערכות וביצוע החלטות פרקטיות, לנגיד יש משימה חשובה לא פחות – להניע גורמים לפעול באופן מסוים.

אינני מבין גדול בתכנית של סטנלי פישר לעתיד הנדל"ן בישראל. למיטב הבנתי הוא מעוניין במנהל מקרקעי ישראל ישחרר קרקעות בקצב מהיר מספיק כדי להוריד את מחירי הדירות – אך לא מהר מדי, כדי שמחירי הדירות לא ייפלו בבת אחת.

לכלכלה האמיתית ביקורת על השיטה המוניטרית ובכלל זה על עצם הרעיון של בנק מרכזי כפי שהוא פועל היום. אני עוד לא נוקט עמדה נחרצת בנושא השיטה המוניטרית, אך אוכל בהחלט להגיב לטענות כנגד התנהלותו של הנגיד שלנו בתוך השיטה הנתונה.

סטנלי פישר הוגדר כאחד משבעת נגידי הבנק הטובים ביותר בעולם וכיהן כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית וככלכלן ראשי בבנק העולמי. למרות כל הביקורות שמפנים אליו מכל עבר (הן מהימין הכלכלי והן מהשמאל הכלכלי) – אין לי צל של ספק שהוא עושה עבודה נהדרת בשימור וייצוב השיטה המוניטרית כפי שהיא עובדת היום (לטוב או לרע).

בכל מקרה אין זה רלוונטי. אין זה מפתיע כלל כי סטנלי פישר אומר דבר והיפוכו.

 חוק גודהארט הראה כבר בעבר כי כל מדיניות עקבית ומוצהרת גוררת ציפיות מסוימות המשנות את התוצאה של אותה מדיניות ולעתים משיגות תוצאות לא רצויות. אך נגידי הבנק אינם חיים בשנות ה60, הם מעודכנים ויודעים זאת טוב מאוד. כפועל יוצא מכך הם החלו להימנע מניסוח מדיניות ברורה ואפילו מגיבוש הערכות ברורות – זאת כדי למנוע מגופים המנסים לנחש את המדיניות שלהם ולפעול בהתאם את היכולת לעשות זאת.

אין זה פלא לכן שפישר אומר דבר והיפוכו – זהו תפקידו. כמובן שכפועל יוצא מכך קשה לסמוך על העמדות שהוא מציג. למי שכן רוצה לפתח דעה על מה שקורה – ניתן למצוא בדוחות בנק ישראל הרבה נתונים ועובדות. זה פחות מהיר ונוח מלקרוא כתבה בדה-מרקר – אך הרבה יותר משקף ומהימן.

לסיכום אציין שגם אני מוטרד מהאפשרות שנגיד הבנק פועל למניעת הורדת מחירי הדירות.

אך אינני מוטרד כלל מהעובדה שהוא אומר דבר והיפוכו. רק נסו לדמיין מה היה קורה לו סטנלי פישר היה מתבלבל, ובוחר להגיד לביבי לפני קביעת תקציב שהגרעון נמוך והמצב במשק הישראלי טוב מאוד ולפני משבר היה מציין בראש חוצות שהמערכת הפיננסית והמשק הישראלי ייכנסו למשבר אם 0.5% מנוטלי המשכנתאות בלבד יהיו חדלי פירעון.

(ולמען הסר ספק: אינני טוען שהשיטה המוניטרית הנוכחית מוצלחת, יציבה או בטוחה. רק שהנגיד שלנו פועל כפי שכל נגיד צריך לעשות כדי לשמור עליה כפי שהיא).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אז הנגיד יגיד – פשוט אל תאמינו

  1. ליר הגיב:

    אני לא בטוח עד כמה חוק גודהארט קשור לעניין… החוק הזה בעצם מלמד אותנו שכשהממשלה חושבת "צעד אחד קדימה" אז גם שאר השחקנים חושבים צעד קדימה ומתאימים את עצמם לא למציאות כפי שהיא היום אלא למציאות כפי שהממשלה מתכננת שתיהיה מחר, ומכאן שהדבר הנכון לעשות מבחינת הממשלה הוא לתכננן את המדיניות כך שגם אם שאר השחקנים ידעו בדיוק מהי, אם לא ינהגו אחרת מבתחזיות הממשלה – כלומר למצוא "נקודת שבת" כזו. אני בספק אם זריקת ססמאות שונות באוויר היא מדיניות ממשלתית היוצרת "נקודת שבת" בעזרת העמימות (כי זו אינה באמת קיימת: החזקים לא באמת מתרשמים מהרטוריקה, אבל הציבור הרחב נופל בפח הססמאות).

    השאלה שאנחנו מדברים עליה היא בעצם שאלה בתרבות ארגונית: האם נכון "לכבס את הכביסה המלוכלכת" בחוץ לעיני כל, או לנסות לטפל בדברים בשקט והרחק מאור יום. אין ספק שיש מצבים בהם לא כל כך מומלץ לשתף – כמו המצב שתיארת יפה, שהמשק עומד בסכנת משבר מיידי, שהסתברותו לקרות מושפעת לרעה מכך שהנתונים מפורסמים. כך הדבר גם בכל מני סוגיות של תדמית – אם פרסום נתונים מסויימים עשוי לשנות לרעה את התדמית של המדינה ואת ההערכות על מידת כדאיות ההשקעה בה, אז הדבר ישפיע הרבה מעבר למורל וגאווה פגועות, כשיורד דירוג האשראי של המדינה והריבית על הגרעון שלה תתפח. אך בכל זאת אני מאמין שהגישה הנכונה במאה ה 21 היא כן לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ כמה שיותר.

    לטווח הקצר, תמיד כדאי לנסות למדר את המידע על בעיות. אך הבעיה היא שלצד הרווח המידי שהושג כלפי חוץ, כלפי פנים אמור להתרחש תהליך של תיקון ושיפור ("כיבוס הכביסה המלוכלכת") בו עוסקים אותם יודעי דבר, שאיכותו נפגעת ככל שיש פחות שיח בנושא ופחות גורמים מרכזיים בכלכלה מעורבים בו. כך, לטווח הארוך, התיקון יהיה חלקי יותר, ומוצלח פחות.

    לצד השאלה האל נכון לאמר ישירות לציבור שאם חצי אחוז מלוקחי המשכנתאות לא יעמדו בחובם יקרה כך וכך, כדאי גם לשאול את השאלה מה היה קורה לו מלכתחילה, טרם הגענו למצב מסוכן, היה מתנהל שיח פתוח בנושא ובו הציבור היה זוכה להכיר את העובדות. האם כשהיינו מתחילים להתקרב לאיזור הסכנה, והציבור היה מודע לכך, עצם הפרסום וחשיפת הכביסה לא היה מניע כוחות חזקים שימנעו את ההדרדרות לאיזור הסכנה?

    אני חושב שבמאה ה-21, בה המידע ניתן להשגה בקלות ואפשר לבצע ניתוחים גם ללא עזרת המדינה, ובה המערכות הכלכליות והשלטוניות מאוד מורכבות ומתנהלות בזירה פומבית ומרובת משתתפים – שיש צורך בכולם כדי להניע תהליכים ושינויים, זה קצת אנכרוניסטי לחשוב שכדאי להסתיר את המידע, ולנהל מדיניות מוצהרת של זיגזג ופיזור ססמאות. זה מתכון בטוח להתנוונות איטית.

  2. perkepon הגיב:

    אנסה לחלק את התשובה לטענות פשוטות:
    – אני מסכים אתך על כך שעדיף ללא הסתרת מידע- ושלמעשה צורך בזה מעיד על חולשת מה של המערכת.
    – אני מסכים אתך שדיון ציבורי בנושא היה יכול להיטיב את המצב אילו היה נעשה בזמן.
    – הצהרות בנוגע לשינויים בריבית נאמרות ללא ספק בידיעה מה ההשפעה שלהן תהיה – עוד לפני השאלה מה יעשה בשטח.
    – סטנלי פישר עושה עבודה נהדרת בשימור המערכת הקיימת. מערכת זו מבוססת על כלכלה ברזרבה חלקית, ולכן בלתי נמנע שיצטרך להיזהר בדבריו. המערכת שברירית ולכן הוא תמיד יצטרך לחסוך אמיתות שישברו אותה.
    – אני לא יודע איך למנוע את המצב בו המערכת שבירה מלכתחילה, אך בטוח שגילוי מידע פזיז (לא שהמלצת על כזה) יביא בסך הכול למשבר אמון זמני שיזיק לטווח קצר, ולא ישנה כלום לטווח הארוך.
    – (הכי חשוב): פוסט זה נכתב כתגובה לפוסט שנכתב בכלכלה האמיתית. שם הופתעו שהנגיד מתנהג כפי שהתנהג. עיקר טענתי היא שזה בלתי נמנע שנגידים יפעלו באופן דומה – כי זה עיקר התפקיד שלהם. מאחר והוא פוסט תגובה – הוא לא איכותי כמו הפוסטים האחרים שלי – ואני מודע לכך.
    (מדד מעניין למוצלחות פוסט הוא מספר התגובות… מדד יעיל עד עכשיו).

    • ליר הגיב:

      הרשה לי להתנצל, רק עכשיו ראיתי את התגובה. משום מה בחלק מהפוסטים לא הצלחתי לראות בתחתית הפוסט שהתקבלו תגובות, כך שטעיתי לחשוב שהתגובה ממתינה לאישור או משהו..

      לעניין: אין ספק שאנחנו מדברים על תרבות ארגונית/שלטונית בישראל, שהיא נושא רחב בהרבה מהנגיד. ועדיין, הייתי מצפה מנגיד טוב, ואף מנגיד סביר, שלא יהיה בורג במערכת שמכסה כל הזמן על פאשלות של אחרים. אומנם לא הייתי רוצה שביודעין יעשה צעדים שיגרמו לתופעות עדר ומשברים לטווח קצר, אך גם שלא יהפוך את ההסתרה והשקר לדרך המלך.

      וודאי תסכים איתי שאפילו בישראל הבעייתית-משהו, לא כל פיפס קטן הוא פוטנציאל ממשי ליצירת משבר לאומי, ממש כשם שלא כל פיפס קטן על אסיר שהתאבד לפני שנתיים הוא פגיעה בביטחון הלאומי. לכן צריך לשאול את השאלה מה מתאר טוב יותר את התנהלותו של הנגיד: התנהלות פתוחה ודמוקרטית ברובה עם אמירות "טקטיות" נקודתיות, או התנהלות יסודית "טקטית" ומעת לעת הבלחה קצרה של אמת?

      שאלה נוספת שצריך לשאול, היא האם לצד כל השקרים שלדבריך הסכים הנגיד "לבלוע" בעקבות התנהלות גורמים אחרים, הוא פצה אי פעם פה וניסה למנוע אותם מבעוד מעוד? הרי כמה זמן הוא בתפקיד, 7 שנים כמדומני? יותר מראש הממשלה וכל שאר הגורמים הפוליטיים גם יחד. היה אפשר לצפות ממנו לצאת נגד צנזור הפרוטוקולים של וועדת טרכטנברג, והיה אפשר לצפות ממנו לאמירות יותר נוקבות לעת פרישה.

      אך לא שמענו ממנו דבר, ולכן הביקורת של "כלכלה אמיתית" נשארת בעינה.

  3. perkepon הגיב:

    בקצרה:

    לאורך כל הפוסט לא טענתי שהביקורת שלהם לא נשארת בעינה.

    כל שטענתי הוא שהנגיד עושה, ויעשה כל שביכולתו ע"מ לשמר את המערכת המוניטרית הנוכחית. העובדה שהוא פועל לשימור המערכת הזאת לא צריכה להפתיע אותנו.

    אם המערכת בנויה רע (כפי שטוענים בכלכלה האמתית), כנראה שהוא יצטרך לנקוט באמצעים מורכבים וקשים כדי לשמר אותה – כמו הסתרת האמת. זו לא הצדקה – אלא ציון עובדה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s